הכרישים בחדרה

למה כרישים מגיעים דווקא לחדרה?

הכרישים מהמינים שמגיעים לחדרה הם פוייקולותרמיים (בעלי "דם קר"), ולכן נודדים לפי טמפרטורה. בתחנת הכוח חם מכיוון שנשפכים מי קירור למים, ולכן הם יכולים להעביר בה את החורף. המים החמים בקרבת התחנה הם 8-10 מעלות מעל לטמפרטורת המים בסביבה, וזאת הסיבה שהכרישים מגיעים.

המים החמים מגיעים כמעט עד לכפר הדייגים. הזרם בדרך כלל דרומי, ומשפיע על המיקום של הכרישים. הכרישים נמצאים סביב ה-26-27 מעלות, ואפשר לראות אותם זזים עונתית עם ירידת טמפרטורת הים – ומתקרבים עוד לתוך התחנה, קרוב למוצא המים החמים.

מתי הכי כדאי לראות כרישים בחדרה?

בחורף (נובמבר-אפריל), ברגע שהמים בים מתחילים להתקרר, הכרישים מגיעים. כנראה הם מוצאים את מיקום המים החמים בחדרה ונשארים שם במהלך החורף. כמה עשרות כרישים נמצאים שם כל החורף עד שטמפרטורת המים עולה (לכ-23 מעלות) ואז עוזבים בהדרגה.
נבהיר כי עמותת כרישים בישראל ממליצה בתוקף לא להיכנס למים על מנת לצפות בכרישים, מומלץ וכדאי לקיים תצפית מהחוף.

איפה להסתכל בחוף חדרה?

נקודת התצפית היא מהחוף, דרומית לשפך. נכון להיום לא ניתן לעבור לנקודת התצפית הצפונית. כדי לראות את הכרישים, יש להסתכל על הזרם שיוצא מתחנת הכוח לכיוון דרום (אפשר לראות שהצבע שלו שונה). יש לנסות להסתכל על קו הזרם עצמו ועל כל השטח שמזרחית לו (וגם קצת מערבית, אבל להסתכל למרות שזה יותר רחוק ועמוק). 

יש שני זרמים שיוצאים מהתחנה – מלוח וחם.

אילו מיני כרישים נצפים בחדרה?

בתחנות הכוח נצפים מספר מינים:

• כריש עפרורי  – המין הנפוץ, רוב התצפיות בחדרה הן נקבות עפרוריות.
• סנפירתן – לרוב זכרים סנפירתנים נצפים בחדרה.
• כריש קצר-גף (ספינר) – לכאורה, אך הזיהוי לא בטוח.
• פטישנים – בעבר נצפו להקות, היום כבר לא רואים. הם שוחים על פני המים ולכן מאוד פגיעים.
• טריגונים נקודים – מהגרים לספסיים. לפעמים אפשר לצפות בהם גם בנחל. 
• גיטרנים, צבי ים וצבים רכים – נצפים לעיתים.

על הסנפירתן והעפרורי

שני המינים הם קוסמופוליטיים בגדול. הסנפירתן נפוץ יותר בים תיכון ונצפה במזרח ובמערב. העפרורי – תצפיות כמעט רק בארץ (עוד תצפיות בודדות מטורקיה ומצרים).

זיהוי: אצל הסנפירתן, סנפיר הצד נגמר אחרי שסנפיר הגב מתחיל. אצל העפרורי, סנפיר הגב לא חופף לסנפיר הצד, ולפעמים יש טיפים שחורים בסנפיר צד למטה. בספינר, יש טיפים שחורים על כל הסנפירים וראש מחודד יותר.

נתונים על המינים

• תוחלת חיים: 35-40 שנה, בגרות מינית בגיל 15-20 (משתנה לפי אזור)
• מחזור רבייה: שנתיים הריון, שנה הפסקה, 1-14 צאצאים
• סנפירתן נולדים בגודל 50 ס"מ
• עפרוריים נולדים בגודל 60-70 ס"מ
• עפרורי מגיע לגודל 3.5 מ' בחדרה (יכולים להגיע ל-4)
• סנפירתן מגיע לגודל 2 מ' (מקסימום 3)
• נחשבים לטורפי ביניים – ניזונים מחסרי חוליות ודגים. טורפים אופורטוניסטים

למה דווקא חדרה ולא תחנות כוח אחרות?

תופעת התקבצות הכרישים מתרחשת במספר תחנות כוח גדולות בישראל – חדרה, אשקלון ואשדוד. יש גם תחנות כוח בתל אביב, אבל היא קטנה וכמעט לא עובדת. בחיפה, מים חמים לא יוצאים לים אלא לנמל פנימי.

בחדרה התחנה היחידה שיש בה התקבצות קבועה למשך תקופה ארוכה של כמה חודשים. באשדוד אפשר לראות להקות גדולות של סנפירתנים באזור תחנת הכוח באביב – הם מתפרסים על אזור יותר גדול ולתקופת זמן יותר קצרה של בערך שבועיים, להקות גדולות יותר מבחדרה. באשדוד התחנה עובדת כבר על גז והמים שנפלטים שם פחות חמים מבחדרה.

השערות מדעיות – למה הכרישים מגיעים?

ישנן מספר השערות לגבי הסיבות להתקבצות הכרישים, ועדיין לא הוכרעה הסיבה המדויקת:

• טמפרטורה – רואים שהכרישים עוקבים אחרי טווח הטמפרטורה ובוחרים באופן מודע איפה להיות ספציפית לפי הטמפרטורה, גם בעמודת המים עצמה. הטמפרטורה היא כנראה הגורם המכריע שמשפיע על נוכחות הכרישים.
• חיסכון אנרגטי – רוב הכרישות שמגיעות לתחנה בהריון. ישנה השערה שהמים החמים והזרם החזק מאפשרים חיסכון אנרגטי אצל כרישות הריוניות. אבל יש גם כרישות שאינן בהריון וגם זכרים.
• זרם המים – מדובר בכרישים שצריכים לשחות ולהזרים מים על הזימים כדי לנשום. זרם המים החזק מאפשר לכרישים "לעמוד" מול הזרם, להזרים מים על הזימים ולחסוך באנרגיה של שחייה מתמדת.
• יותר אוכל באזור – אך אין מחקר שהוכיח זאת.
• פתחי נחלים – כרישים אוהבים לחיות בפתחי נחלים, כי אוכל מגיע מהנחל והמים מחומצנים.
• מליחות המים – בינואר 2025 מתוכנן שיופרדו זרם המים החמים והמלוחים, ונוכל לראות אם זה משפיע על המיקום של הכרישים.

הפרדה בין המינים והתנהגות

הסנפירתנים נעים בלהקות מופרדות – זכרים ונקבות (לרוב זכרים מתלהקים ונקבות לא). בהתחלה חשבו שיש רק נקבות עפרוריות וזכרים סנפירתנים, אבל זיהו גם נקבות סנפירתניות.

הפרדה מרחבית במים: הכרישים נמנעים אחד מהשני. העפרוריות שוחות למעלה והסנפירתנים כשני מטר מתחתם.

תנועה אנכית של יום ולילה: ביום הכרישים נמצאים יותר למטה בעמודת המים ובלילה למעלה (לפי תיוג של סנפירתן בשם דב), בטווח של 2 מטר. שני המינים עושים זאת. 

שימור כרישים בישראל

בישראל, כרישים ובטאים מוגנים על פי חוק מ-2005. ב-2008, אגף הדיג התנגד והרשות התחילה לאכוף את ההגנה. ב-2012 החלו לאכוף גם בטאים. ב-2015 התחילה אכיפה מסיבית עם הקמת היחידה הימית.

השינוי בחוק והאכיפה המוגברת כנראה מביאים להתאוששות של כרישים ובטאים בישראל.

מחקר ותיוג כרישים

ב-2015 התחילו לתייג כרישים בארץ. בתחנת המחקר לטורפי העל מוריס קאהן מודדים גודל, עושים בדיקות דם, אולטרסאונד לפעמים, ומתייגים את הכרישים.

שיתוק טוני

כרישים ממינים מסוימים נכנסים לשיתוק טוני כשהם הפוכים. הסיבה למנגנון לא ברורה – אולי קשור לרבייה. במחקר משתמשים בזה להחדרת התג האקוסטי ולבדיקת אולטראסאונד.

לאן הכרישים הולכים בקיץ?

במים העמוקים (50-100 מטר) יש הרבה כרישים כל הקיץ. בעונות המעבר, כרישים נצפים במים רדודים בכל הארץ. כרישי הסנפירתן שתויגו בארץ הגיעו למערב מצרים, קפריסין, ותג לווייני אף שידר לאחרונה מסיציליה.

תיוגים בולטים:

• נחמה – סנפירתנית שתויגה מול תל אביב בנובמבר 2015. הגיעה לקפריסין תוך חודש וחצי, ואז נעלם האות.
• דב – סנפירתן זכר שתויג בחדרה באפריל 2018. שחה למערב מצרים בעשרה ימים.

תצפיות דייגים – היסטוריה של התופעה

הדייגים רואים כרישים בתחנות הכוח מתחילת שנות ה-2000. בשלושת תחנות הכוח היו רואים פטישנים. עד 2013 היו רואים להקות, ומאז היו תצפיות בודדות של פרטים בודדים (כאחת בשנה). בכל הים התיכון כמעט ולא נצפים. היה גם דיווח ב-2022 עם תמונה באשדוד של פטישן בודד.

איך משחררים כריש שנתפס?

אם דייג תופס כריש לא במכוון, יש דרכים נכונות לשחרר:

• קרסים עגולים עדיפים על מעוקלים – נתקעים פחות חזק
• קרסים מחלידים עדיפים על קרסי נירוסטה – מחלידים ונופלים
• הוצאת קרס יכולה לגרום לנזק חמור ללסת שלא מחלים ופוגע ביכולת של הכריש לאכול
• הדרך הנכונה: לחתוך את החוט כמה שיותר קרוב לפה, בלי לסכן את הידיים, במינימום אינטראקציה

למה הכרישים בסכנה? 

קצב הרבייה של הכרישים נמוך. חיות גדולות לא מצפות שיאכלו אותם, ולכן זאת לא חלק מהאסטרטגית רבייה שלהם. כך, אוכלוסיות מתרסקות ולא עומדות בקצב – לא מתחדשות.

נפילה של 30 שנה האחרונות אצל אוכלוסיות כרישים בכל העולם. כיום מעל 1/3 מדגי הסחוס בעולם מוגדרים תחת סיכון להכחדה. 

השפעות עכשיו ובעתיד

• התחממות הים – בעתיד, טמפרטורות הים התיכון באזורנו יהפכו להיות יותר ויותר מתאימות לכרישים אלו, ולכן ייתכן שנראה בעתיד יותר כרישים בקרבת החופים
• המלחמה בעזה – צי הדיג בעזה לא מתפקד, ייתכן שנראה את ההשפעות בעתיד
• כלובי הדגים – נצפו כרישים בכלובי הדגים באשדוד לתקופה ארוכה, כבר אין שם כלובים מאז 2021. ב-2023 נצפו כרישים בכלובי הדגים במכמורת.

שאלות נפוצות