אביתר שניר ועדי ברש
אוקטובר 2015

דו”ח זה נכתב לבקשת החברה להגנת הטבע משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים

גידול דגים בכלובים הנה השיטה הרווחית ביותר כיום לגידול דגים באופן מסחרי. עם זאת, להימצאותם של כלובי דגים בים הפתוח עלולות להיות השפעות שונות על הסביבה הימית, ובכלל זה משיכת טורפים למקור המזון הזמין כגון כרישים, כלבי ים וציפורים. מבין קבוצות אלה, אנו עדים לתופעה של המצאות כרישים בקרבת הכלובים בים הפתוח מול חופי אשדוד.
אוכלוסיות הכרישים ברחבי העולם נמצאות בירידה חדה של כ-90 אחוזים. בים התיכון, מדווח על – ירידה גדולה אף יותר, ומחקרים מראים כי כרישים חופיים גדולים נעלמו לחלוטין ממערב הים התיכון.
המשיכה של כרישים לכלובי דגים הינה בעיה ידועה במקומות אחרים בעולם, אשר מציבה אתגר
לתעשיית החקלאות הימית ולמאמצי שמירה על אוכלוסיות הכרישים כאחד. במסמך זה סקרנו את הבעייתיות הנוצרת כתוצאה ממשיכת טורפים לכלובי הדגים, פתרונות אפשריים, והרגולציה המועטה אשר קיימת במדינות אחרות בעולם.
מסמך זה מתאר את הפתרונות הקיימים, הן בהיבט התפעולי והן בהיבט הטכני, ומציע מסקנות ליישום תכנית ממשק למזעור המשיכה של כרישים לכלובי הדגים בישראל. מסקנות אלו מבוססות על דו”חות מקצועיים, ספרות מדעית, וראיונות עם חוקרים ואנשי מקצוע מתחום החקלאות הימית. יש לציין כי על אף השכיחות והחומרה של סוגיה זו בעולם, קיים חוסר משמעותי במידע, מחקר, ורגולציה בנושא.
המלצותינו הן:
א. בראש ובראשונה פינוי פסדים מן הכלובים על בסיס יומי. –
ב. סקרי שדה לניטור הכרישים במקום והערכת ההצלחה של פעולות הממשק.
ג. מעקב על ידי עובדי החווה: רישום ודיווח יומיומי על מספר הכרישים שנראים בחווה.
ד. סימון הכרישים ותיוגם באמצעים המאפשרים מעקב אחר תנועתם.

במידה והמלצות אלו אינן מספקות וידרשו צעדים נוספים, אז מוצעים הצעדים הבאים:
ה. שימוש ברשתות קשיחות לגידול דגים כתחליף לרשתות הניילון הקיימות כיום.
ו. התקנת רשתות הגנה חיצוניות לכלובי הגידול.

חשוב כי המלצות אלו וצעדים נוספים ייעשו תוך שיתוף והסכמת מגדלי הדגים, ובמקביל לפעולות ניטור של הצלחת הממשק.