בשיתוף עם עמותת אקואושן.

1.1 מטרת תכנית הפעולה המוצעת
מטרת תכנית הפעולה היא להתוות את מגוון דרכי הפעולה שיש לבצע על מנת להביא לשיפור המצב האקולוגי של הכרישים והבטאים בים התיכון בישראל. התכנית מתווה מדיניות מומלצת
להגנה ולשיקום בעלי חיים ימיים אלו באמצעות קביעת יעדים ברורים, דרכי פעולה, שותפים פוטנציאליים לביצוע וכן לוחות זמנים.

1.2 על מודל תכנית הפעולה תכניות הפעולה לשמירה על המגוון הביולוגיBAP – Biodiversity) (Action Plan מבוססות על אמנת המגוון הביולוגי (1992). כפועל יוצא מאשרור האמנה ומהחלטת הממשלה להכין תכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קיימא, הכין המשרד להגנת הסביבה, יחד עם רשות הטבע והגנים ונציגים מהאקדמיה, תכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי. תכנית זו מספקת מסגרת לכתיבת תכניות פעולה מפורטות לשמירה על בתי גידול ועל מיני חי וצומח.
תכניות אלה עוסקות בשיקום של מיני חי וצומח ובתי גידול בסיכון ובשמירתם, וכוללות מידע אקולוגי על אודות המינים ובתי הגידול, מידע על מצב ההגנה החוקי למינים ולבתי גידול
וקביעת יעדים לשיקום ולשימור.

התכניות כוללות שישה שלבים:

1. זיהוי של בית גידול או מין בעלי חשיבות אקולוגית ואפיונם;
2. הערכת המצב האקולוגי של מינים או של בתי גידול ספציפיים;
3. זיהוי של חסמים והגדרתם, פתרונות ויעדים לשיקום ולשימור והגדרתם;
4. זיהוי של בעלי עניין ושותפים פוטנציאליים וגיוסם לפעילות;
5. קביעת תקציב, חלוקת משימות ולוח זמנים;
6. יישום והערכה.

כיוון ששמירה על המגוון הביולוגי מחייבת פעולות בתחומים שונים, תכניות הפעולה קוראות ליצור שיתוף פעולה של גורמים ממשלתיים וחוץ-ממשלתיים, כדי ליצור תיאום ופעילות סינרגית
בין הגורמים הרלוונטיים. באשר לנושא ההגנה על כרישים ובטאים, תכנית הפעולה הבין
לאומית לשימור ולניהול כרישים של ארגון המזון והחקלאות העולמי של האו"ם (IPOA-Sharks) משמשת כמתווה החשוב ביותר לתכניות פעולה לאומיות ואזוריות בנושא זה.

להמשך קריאה: