You are currently viewing עמלץ כחול
שם של כריש

עמלץ כחול

Isurus oxyrhinchus

משפחת העמלציים, Lamnidae, היא כנראה משפחת הכרישים המפורסמת בעולם מאז 1975 , עת יצא לאקרנים הסרט מלתעות. עם זאת במשפחה רק 4 מינים: עמלץ לבן, כריש כחול, עמלץ כחול ועמלץ חוטמני.

עמלצים הנם דגי סחוס פלאגים, כלומר שחיינים של ים פתוח. מסיבה זאת הם מתאפיינים במבנה גוף הידרודינמי במיוחד. סנפיר הזנב שלהם קצר וסימטרי, בצורת סהר כמו זנבו של דג הטונה, שחיין מצטיין בעצמו. לפני הזנב ישנה שדרית ("keel") – אזור קצר ושטוח התורם ליציבות הדג ולמהירות השחייה. עובדה מרתקת נוספת על העמלצים הנה היכולת לשמור על חום גופם. בתכונה זאת הם דומים לדגי הטונה הגדולים. הדם בגופם מסתחרר באופן שונה מדגים אחרים, כך שההתקררות בזימים נעשית בשלב מאוחר יותר. באופן זה הם מצליחים לשמור על
חום גוף גבוה יותר מהסביבה.

החוטם של העמלצים כהה ומחודד, בייחוד אצל העמלץ הכחול, והשיניים דקות וארוכות. אצל הזכרים, כמו במינים אחרים של כרישים, השיניים התחתונות מחודדות יותר מאשר אצל הנקבות, ומשמשות לנשיכת ואחיזת הנקבות בעונת הרבייה. על אף תצפיות ספוראדיות של עמלץ לבן בים התיכון, בישראל העמלץ הכחול הנו הנציג היחיד של המשפחה. אורכו המרבי של העמלץ הכחול 4 מטרים.

עמלצים כחולים הינם טורפים מהירים הניזונים בעיקר מדגים גדולים יחסית, דיונונים ודגי סחוס אחרים (כרישים קטנים ובטאים).

בהיותם שחיינים גדולים, ובעזרת יכולת חימום הגוף שלהם, עמלצים כחולים נחשבים לכרישים הפעילים ביותר. הם שוחים מרחקים גדולים, יכולים להגיע עד 3000 קילומטרים בנדידה, ומגיעים לעומקים של עד 500 מטרים. העמלץ הכחול אינו כריש חופי, לרוב יימצא מרוחק מהחוף. הם נפוצים בכל העולם מלבד בקטבים. בעזרת משדר לווייני עקבו אחרי עמלץ כחול שחצה את האוקיינוס האטלנטי!

הזכרים מגיעים לבגרות מינית כבר בגיל 9-7 שנים בעוד הנקבות רק בגיל 20-18 שנים. תוחלת החיים כ-30 שנים. העוברים בוקעים מביצה הנשמרת בתוך גוף האם. הם ניזונים מחומרי התשמורת בביצה עד שהם מגיעים לאורך כ- 70-60 ס"מ, ואז הם יוצאים לים החופשי. משך ההיריון כשנה וחצי והנקבה נכנסת להיריון אחת לשלוש שנים בממוצע. מכל היריון מגיחים בין 4 ל-25 עמלצים צעירים.

מצבו האקולוגי העולמי הוגדר כעתידו בסכנה (Vulnerable) ובים התיכון, בסכנת הכחדה חמורה (Critically endangered). בים התיכון, רישומים היסטוריים מציגים את המין כנפוץ לעומת מצבו היום, הנחשב נדיר יחסית. עקב כך, הוגדר העמלץ הכחול כנתון בסכנת הכחדה קריטית בים התיכון. בישראל אינו כריש נדיר ויידרש מחקר על מנת להבין מה מצב האוכלוסייה המקומית והאם היא נפרדת מהאוכלוסיות במערב הים התיכון.

מין זה מהווה את אחד הכרישים הרווחיים והמבוקשים ביותר. בשרו נחשב איכותי, הסנפירים נמכרים לשוק סנפירי הכריש, ומהשמן בגופו מייצרים מוצרי קוסמטיקה וויטמינים. בנוסף, עורו של הכריש מעובד, ומהשיניים מיוצרים תכשיטים וחפצי נוי. בים התיכון נמצא כי הירידות במספרים של העמלץ הכחול קשורות בעיקר מדיג מכוון וממלכודות טונה. בארץ הוא נתפס בדרך כלל בשוגג במערכי קרסים עמוקים, כמו דיג טונה, או דיג אינטיאס, וברשתות בעומקים גדולים יחסית.