קוצן קטיפני
תוכן עניינים
איור: ©Marc Dando
קוצן קטיפני
Velvet belly lanternshark
Etmopterus spinax (Linnaeus, 1758)
מיון מדעי
ממלכה
בעלי חיים
מערכה
מיתרניים
מחלקה
דגי סחוס
סדרה
קוצנאים
משפחה
קוצניים
סוג
קוצן
מין
קוצן קטיפני
מצב שימור בים התיכון
ללא חשש
מצב שימור עולמי
פגיע
מראה חיצוני
מראה חיצוני איך נראה קוצן קטיפני?
הקוצן הקטיפני הוא כריש קטן באורך מרבי של 60 ס"מ, כאשר מרבית הפרטים מגיעים לאורך של כ-45 ס"מ. כמו במרבית הכרישים, הנקבות גדולות מהזכרים. צבע גבו חום, בעוד שבטנו שחורה, ומכאן שמו. לכריש עיניים גדולות, וסנפירי חזה קצרים ומעוגלים. בנוסף, לכל אחד משני סנפירי הגב יש קוץ חד ובולט. לקוצן יש תאים פולטי אור המאפשרים לו הארה ביולוגית בצבע כחול-ירוק לאורך בטנו וצידי גופו.
תפוצה
תפוצה איפה חי קוצן קטיפני?
הקוצן הקטיפני נפוץ במזרח האוקיינוס האטלנטי, מאיסלנד בצפון ועד לסנגל בדרום, וכן בים התיכון. הוא חי בעומקים שבין 70–2,500 מטרים, אך לרוב נצפה בטווח עומקים של 200–500 מטרים.
התנהגות
התנהגות הקוצן הקטיפני חי לבד או בלהקות קטנות. דגימות מים תיכון מראות שנקבות נפוצות יותר באוכלוסיות. חוקרים סבורים כי יכולת ההארה הביולוגית משמשת כהסוואה מפני טורפים וכן לתקשורת בין פרטים.
תזונה
תזונה מה אוכל קוצן קטיפני?
הקוצן הקטיפני ניזון מסרטנים, סילוניות (כגון דיונונים) ודגים קטנים. הוא עצמו מהווה טרף לדגים גדולים יותר, כמו התריסנית החטמנית (Dipturus oxyrinchus).
רבייה
רבייה איך מתרבה קוצן קטיפני?
הקוצן הקטיפני מתרבה בהשרצה, ומשריץ בין 6 ל-20 גורים באורך 12–14 ס"מ לאחר הריון שנמשך פחות משנה.
הם מגיעים לבגרות מינית בגיל מאוחר יחסית, כאשר הזכרים מתבגרים באורך 28–33 ס"מ והנקבות באורך 34–36 ס"מ. ייתכן שהם מתרבים במחזור של שנתיים או שלוש שנים, ותוחלת חייהם הוערכה לכ-18 שנים לזכרים וכ-22 שנים לנקבות.
מפגשים עם האדם
מפגשים עם האדם הקוצן הקטיפני נתפס לעיתים קרובות כשלל לוואי בדיג מכמורת. ערכו המסחרי נמוך, ולכן כמעט תמיד מושלך חזרה לים, עם שיעור תמותה גבוה. במקרים מסוימים הוא מיובש, מומלח, או משמש לייצור קמח דגים.
ברמה העולמית, כריש זה הוערך כמין פגיע, עם ירידה של כ-20% באוכלוסיותיו בין 1970 ל-1998–2004. קצב הרבייה האיטי מגביל את יכולתו להתאושש מדלדול אוכלוסין.
בישראל הקוצן הקטיפני הינו כריש נדיר שנצפה פעמים ספורות בעשורים האחרונים.
צילמתם כריש או בטאי?
אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!
הידעתם?
בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.
לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.
רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?
