תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

כריש טיגריסי

Tiger shark
Galeocerdo cuvier (Péron & Lesueur, 1822)

הכריש הטיגריסי הוא אחד הכרישים הגדולים בעולם. למרות היותו אחד ממיני הכרישים הבודדים הידועים כמסוכנים לאדם, צוללים ברחבי העולם פוגשים בו באופן יומיומי באינטראקציות שלוות.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

דמויי כריש

משפחה

כרישיים

סוג

Galeocerdo

מין

כריש טיגריסי

מצב שימור בים התיכון

מצב שימור עולמי

קרוב לסיכון

info icon   מראה חיצוני

איך נראה כריש טיגריסי?

הכריש הטיגריסי הוא כריש גדול ומרשים, המזוהה בעיקר על ידי הפסים האנכיים שעל צידי גופו, המזכירים פסי טיגריס. פסים אלו בולטים בפרטים צעירים ונוטים לדהות עם הגיל. צבע גבו נע בין אפור-חום לירקרק, בעוד שבטנו לבנה.

לכריש זה חוטם קצר ורחב, פה גדול ושיניים משוננות. אורכו המרבי המתועד מגיע ל-500 ס"מ, עם דיווחים נדירים על פרטים באורך של עד 550 ס"מ. קיימים גם דיווחים לא מאומתים על פרטים שהגיעו עד ל-7.5 מטרים. כמו ברוב מיני הכרישים, הנקבות גדולות מהזכרים.

איפה חי כריש טיגריסי?

הכריש הטיגריסי נפוץ ברחבי האוקיינוסים הטרופיים והממוזגים, כולל האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי, ים סוף ואף במפרץ אילת. תצפיות נדירות שלו דווחו גם בים התיכון. הוא נודד בין אזורים שונים ונצפה לעיתים קרובות לאורך מדפי יבשת, במים רדודים ועד לעומקים של 140 מטרים, אך הוא עשוי להעמיק עד 1,136 מטרים.

באילת נצפה לעיתים כריש טיגריסי, ואף מספר צוללים ושחיינים זכו ב2023 לתעד פרט או פרטים בוגרים. בנוסף, ב2019 כרישים טיגריסיים צעירים נתפסו בדיג חכות מסירה לאורך מספר חודשים.

כריש טיגריסי נודד למרחקים גדולים ונצפה במגוון בתי גידול, כולל נמלים, שפכי נהרות, שוניות אלמוגים ולגונות. הוא פעיל בעיקר בשעות הלילה, אז הוא מתקרב לאזורים רדודים לצורך ציד, וחוזר למים עמוקים במהלך היום. נדידתו העונתית ככל הנראה מושפעת מזמינות הטרף וממחזורי הרבייה.

מה אוכל כריש טיגריסי?

הכריש הטיגריסי הוא טורף-על הפעיל בעיקר בלילה. הוא ניזון ממגוון רחב של בעלי חיים, כולל כרישים אחרים, דגי גרם, יונקים ימיים, צבי ים, עופות ים, סילוניות, מדוזות, פגרים שנשחפו לים ואף אשפה שנפלטה לים. בשל הרגלי התזונה שלו ויכולתו לבלוע כמעט כל דבר, הוא מכונה לעיתים "פח אשפה עם סנפירים".

למרות היותו טורף-על, התפרסם לאחרונה מחקר שגילה שבתכולת קיבת הלווייתן הקטלן (Orcinus orca) נמצאו גם חלקים של כריש טיגריסי, וכן תועדה תצפית של אכילת כבד של כריש טיגריסי. לא ידוע אם מדובר בציד אקטיבי או בניצול גוויות, אך קיימים דיווחים על פרטים של לווייתנים קטלנים בדרום אפריקה המתמחים בציד של עמלצים לבנים.

איך מתרבה כריש טיגריסי?

הכריש הטיגריסי מתרבה בהשרצה, אך פרטים רבים אודות מחזור הרבייה שלו עדיין אינם ודאיים, שכן הדגימות מתבססות על אוכלוסיות באזורים שונים בעולם ועל מעט פרטים. מספר הגורים בכל השרצה משתנה באופן משמעותי בין דיווחים שונים ונע בין 10 ל-82 גורים, עם ממוצע של 26–33 גורים בהשרצה אחת. עונת ההשרצה משוערת להתרחש באביב ובקיץ של כל אחת מההמיספרות. משך ההיריון מוערך ב-15–16 חודשים, כאשר מחזורי הרבייה מתרחשים אחת לשנתיים או שלוש, בהתאם לאזור.

הזכרים מגיעים לבגרות מינית באורך של 226–305 ס"מ, והנקבות באורך של 250–350 ס"מ, נתון המשתנה בהתאם לאזור התפוצה.

הכריש הטיגריסי יכול לסכן בני אדם ולעיתים היו תקיפות קטלניות, מה שהוביל לתוכניות חיסול מקומיות באזורים שונים. עם זאת, במפגשים תת-מימיים רבים הוא אינו תוקפני ומהווה אטרקציה לתיירות צלילה במקומות רבים בעולם.

בשנים האחרונות ארעו מספר תאונות קטלניות בהן היה מעורב כריש טיגריסי במצריים, אולם אין מידע כלל על הנסיבות שהובילו לאירועים אלו, ולא מפורסמים פרטי האירוע או החקירה שהתלוותה אליהם.

לסנפיריו הרחבים יש ערך מסחרי גבוה, ובאזורים מסוימים הוא ניצוד עבור הכבד והעור האיכותי שלו. לחץ הדיג המסחרי הוביל לירידה באוכלוסייתו בחלק מתפוצתו. כיום, הכריש הטיגריסי מוגדר במצב שימור קרוב לסיכון בשל הדיג המתמשך והשפעות האדם על סביבתו.

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.