תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

עמלץ כחול

Shortfin mako
Isurus oxyrinchus (Rafinesque, 1810)

העמלץ הכחול, המכונה גם "מאקו", הוא כריש המהיר בעולם. מקור שמו "מאקו" הוא בשפה המאורית ומשמעותו "שיני כריש". שמו המדעי מתאר את חוטמו המחודד ואת זנבו הסימטרי. כריש זה מסוגל להגיע למהירות מרבית של עד 74 קמ"ש, תכונה חשובה על מנת לצוד ביעילות במיוחד במים הפתוחים. בניגוד לרוב הכרישים, העמלץ הכחול מסוגל לוסת את טמפרטורת גופו ולשמור על טמפרטורת גוף גבוהה מזו של סביבתו.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

דמויי כריש

משפחה

עמלציים

סוג

עמלץ מאקו

מין

עמלץ כחול

מצב שימור בים התיכון

בסכנת הכחדה חמורה

מצב שימור עולמי

סכנת הכחדה

info icon   מראה חיצוני

איך נראה עמלץ כחול ?

לעמלץ הכחול גב בצבע כחול כהה ובטן לבנה. זנבו סימטרי יחסית עם אונה תחתונה מפותחת, צורת זנב המאפיינת דגים השוחים במהירות גבוהה. סנפיר הגב וסנפיר השת קטנים יחסית ואזור שטוח לפני בסיס הזנב (קיל) יוצרים מבנה שתורם להידרודינמיות שלו ומאפשר תנועה מהירה במיוחד. אורכו הממוצע של עמלץ כחול הוא כ-2.7 מטרים, אך הוא עשוי להגיע לאורך מרבי של 4.5 מטרים.

איפה חי עמלץ כחול ?

עמלץ כחול נפוץ באוקיינוסים טרופיים וממוזגים ברחבי העולם, כולל האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס ההודי, הים התיכון והים האדום. הוא שוחה במים בטמפרטורה של 16°C ומעלה, ונמצא לרוב בעומקים של עד 150 מטרים, אך תועד גם בעומקים של עד 888 מטרים.

עמלץ כחול ידוע במהירותו המרשימה וביכולתו לבצע זינוקים מרהיבים מחוץ למים. מחקרים מראים מבנה אוכלוסייה עם הפרדה זויויגית, שבו הזכרים נוטים לנדוד למרחקים גדולים יותר, בעוד שהנקבות נאמנות לאזורי הלידה שלהן. ההערכה היא שלעמלץ הכחול אין אזורי אמנה מוגדרים. בים התיכון תצפיות מצביעות על המצאות צעירים לאורך כל החופים המדווחים.

מה אוכל עמלץ כחול ?

עמלץ כחול הוא טורף-על, הניזון ממגוון רחב של דגים, כרישים קטנים, יונקים ימיים, ודיונונים. תזונה מגוונת זו הופכת אותו לאחד מהציידים היעילים ביותר בים.

איך מתרבה עמלץ כחול ?

העמלץ הכחול מתרבה בהשרצה. ההיריון נמשך 15–18 חודשים, ובסופו הנקבה משריצה בין 4 ל-16 גורים באורך של 70 ס"מ בממוצע. מחזור הרבייה מתרחש פעם בשלוש שנים, וההשרצות מתרחשות באביב ובתחילת הקיץ. נראה שלעמלץ הכחול אין אזורי אומנה מוגדרים, וצעירים בני יומם מדווחים מכל הים התיכון וגם מישראל בה נתפסים באביב גורי עמלץ כחול לרוב עד אורך מטר.

כריש זה נידוג לשימושים מסחריים, כולל בשר למאכל, הפקת שמן, וסנפירים למרק כרישים. הוא נחשב לאחד הכרישים המועדפים למאכל, וחווה לחץ דיג גבוה בכל העולם ועד לתחילת האכיפה גם בישראל. כמין גדול המתרבה לאט, קצב הדיג שלו גרם לקריסת אוכלוסיות, והוא נחשב למין בסיכון גבוה מאוד, במיוחד בצפון האוקיינוס האטלנטי ובים התיכון. מאמצי שימור שונים באירופה מכוונים לאפס צריכה של מין זה מתוך התפישה שבעקבות אסטרטגיית החיים של המין, ללא עצירה מוחלטת של הדיג שלו האוכלוסיות לא יצליחו להשתקם .

בישראל עמלצים כחולים נתפסים במערכי קרסים צפים ובדיג חכות מסירות, הן בים התיכון והן בים סוף. בים התיכון נתפסים באביב גורי עמלץ כחול לרוב עד אורך מטר. בגלל מבנה פיו וגופו, לא ניתן לשחרר את הקרס בביטחה לכריש ולדייג ולכן יש לחתוך את החוט בקרבת הפה ולשחררו עם הקרס. שימוש בקרסים עגולים יקטינו את הסיכוי לתפיסה וישפרו את הסיכוי לנפילת הקרס. כמו כן, חשוב לא לדוג עם קרסים אל-חלד שאינם מתכלים ומתפרקים.

למרות שהעמלץ הכחול אינו נחשב למסוכן לבני אדם, תועדו מקרים של תאונות עם מין זה. בים סוף נצפים ונתפסים מדי פעם עמלצים כחולים בוגרים. ב2017 עמלץ כחול בוגר נתפס בחוטים של גולש קייט באילת. הגולש הצליח לעלות לסירה ממנה יצא ולשחרר את הכריש מהחוטים.

ב2021 מדריך גלישה מעקבה נפצע בכף רגלו כאשר עמלץ כחול צעיר זינק מהמים לכיוון רגלו. הגולש דפק על פני המים על רגליו כדי למשוך דגים ונראה שהעמלץ הצעיר ציפה לארוחה קלה. בסופו של האירוע התברר כי הכריש לא סגר את פיו והגולש נפצע ממפגש עם השיניים החדות והיה זקוק לתפרים רבים. עם זאת, באמצעי התקשורת נכתב כי הרגל נכרתה בתקיפת כריש בים סוף.

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.