תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

אברתן רחב-שן

Lusitanian cownose ray
Rhinoptera marginata (Geoffroy Saint-Hilaire, 1817)

האברתן רחב-השן הוא בטאי בינוני-גדול, השוחה לעיתים בלהקות גדולות ומרהיבות המונות מאות רבות של פרטים. להקות אלו שוחות לרוב סמוך לפני הים ואף מתקרבות לאזורים חופיים. בשפה העממית משפחת הטחניים ידועים גם בכינוי עטלף ים.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

טחנאים

משפחה

טחניים

סוג

Rhinoptera

מין

אברתן רחב-שן

מצב שימור בים התיכון

חסר נתונים

מצב שימור עולמי

בסכנת הכחדה חמורה

info icon   מראה חיצוני

איך נראה אברתן רחב-שן?

האברתן רחב-השן הוא בטאי בינוני-גדול בעל ראש מופרד ובולט מהדיסק. רוחב הדיסק המרבי שלו מגיע ל-200 ס"מ, אך רוב הפרטים מגיעים לכ-150 ס"מ. הוא מזוהה בקלות לפי פיו הרחב והחרטום המפורץ (כמו שתי גבעות), המשמש סימן היכר מובהק. צבע הגב נע בין חום לירקרק, ואילו הבטן ירוקה בהירה-לבנה. לזנבו הדק, דמוי השוט, יש קוץ בבסיסו.

איפה חי אברתן רחב-שן?

האברתן רחב-שן נפוץ במזרח האוקיינוס האטלנטי, מפורטוגל בצפון ועד צפון אנגולה בדרום, וכן בים התיכון (למעט הים השחור). עם זאת, הוא נחשב לנדיר ברוב אזורי תפוצתו. מרבית התצפיות מתקבלות ממזרח הים התיכון, ובפרט מאזור ישראל.

האברתן רחב-שן נפוץ בעומקים של עד 100 מטרים, אך לרוב שוהה בעומקים רדודים של עד 30 מטרים. לעיתים קרובות הוא מתקרב לחופים ואף נכנס לשפכי נהרות ולגונות.

בישראל הוא נצפה בכל החופים הסלעיים והוא מוכר גם מחופי סוריה, קפריסין, טורקיה ומצרים. במערב הים התיכון קיימות בעיקר תצפיות היסטוריות בודדות, שמקורן לרוב בשווקים מקומיים.

כמין נדיר קיים מעט מידע על התנהגותו של המין. בדומה למינים אחרים מהסוג, האברתן רחב-שן יוצר להקות גדולות השוחות סמוך לפני הים ולעיתים מגיעות עד לאמצע עמודת המים.

בישראל האברתן נצפה לעיתים נדירות יחסית למינים אחרים. רוב התצפיות הן של פרט יחיד או מספר נמוך של פרטים ובעיקר בעונת הסתיו. בעשור האחרון נצפו להקות משמעותיות של מין זה בחופי ישראל דווקא באביב, כאשר בשנת 2023 נצפתה להקה שמנתה כ-1,000 פרטים.

מה אוכל אברתן רחב-שן?

האברתן רחב-שן ניזון לרוב מחסרי חוליות, ובעיקר מרכיכות כגון חלזונות וצדפות, אך גם מסרטנים ודגים.

איך מתרבה אברתן רחב-שן?

האברתן רחב-שן מתרבה בהשרצה. תקופת ההיריון ארוכה יחסית ונמשכת כ-12 חודשים, ובסיומה מושרץ ככול הנראה רק גור אחד ברוחב של 23 ס"מ.

הזכרים מגיעים לבגרות מינית כאשר רוחב הדיסק שלהם נע בין 72–77 ס"מ, בעוד שהנקבות מגיעות לבגרות מינית ברוחב של כ-80 ס"מ.

האברתן רחב-שן עולה בשלל של שיטות דיג שונות. בעבר נידוג למאכל בים התיכון, אך כיום אין לו ערך מסחרי משמעותי באזור זה, ורק לעיתים נדירות הוא מגיע לשווקים, כאשר הפרטים הנידוגים לרוב שלל לוואי.

לעומת זאת, לחץ הדיג עולה באזורים אחרים לאורך חופי מערב אפריקה. ראיות אנקדוטיות מצביעות על כך שבעבר המין היה נפוץ במדינות רבות במערב אפריקה, אך אוכלוסיותיו הצטמצמו באופן חמור.

בישראל הם נתפסים בדיג רשתות ובאביב 2022 תועדה להקה שנתפסה ברשת הקפה ושוחררה חזרה למים. באביב 2024 30 פרטים מהמין נמצאו מתים על החוף, ככל הנראה לאחר שנתפסו בציוד דיג ולא שוחררו בזמן.

על סמך רגישותו לדיג, נטייתו להתרכז בלהקות צפופות, קצב הרבייה המוגבל, והירידות שתועדו בבטאים גדולים אחרים בטווח תפוצתו, קיים חשד שהאברתן רחב-שן עבר צמצום אוכלוסייה של יותר מ-80% במהלך 83 השנים האחרונות.

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.