תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

טריגון ורוד

Pink whipray
Pateobatis fai (Jordan & Seale, 1906)

הטריגון הורוד הוא בטאי גדול ומרשים, שלא היה מוכר מאילת עד לשנים האחרונות. באופן כללי, קיים מעט מאוד מידע על המין ועל מצבו בעולם.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

טחנאים

משפחה

טריגוניים

סוג

Pateobatis

מין

טריגון ורוד

מצב שימור בים התיכון

מצב שימור עולמי

פגיע

info icon   מראה חיצוני

איך נראה טריגון ורוד?

הטריגון הורוד מגיע לרוחב דיסק של לפחות 1.46 מטרים, ואורכו הכולל (כולל הזנב) עולה על 3 מטרים. חלקו העליון של הדיסק בעל צבע חום-ורדרד חלק, וזנבו דק ושחור מאחורי העוקץ.

איפה חי הטריגון הורוד?

הטריגון הורוד נפוץ בטווח רחב בין מזרח האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי (כולל ים סוף), מצפון יפן ועד דרום אפריקה. התצפיות על המין בים סוף נדירות, ועד פרויקט איסוף התצפיות המין לא היה מוכר ממפרץ אילת. הוא נצפה בעיקר על קרקעיות חוליות רכות בעומקים של עד 200 מטרים.

טריגונים ורודים נצפים לעיתים קרובות בקבוצות של עד 25 פרטים, בעיקר בקיץ ובקרבת שוניות אלמוגים. הם מבצעים התנהגות יוצאת דופן שבה פרטים רוכבים על גבם של פרטים גדולים יותר מאותו מין או ממינים אחרים.

באילת הוא נצפה בעיקר בחוף הצפוני בקבוצות של עד שישה פרטים.

מה אוכל הטריגון הורוד?

הטריגון הורוד ניזון מדגים קטנים וסרטנים השוכנים בקרקעית הים.

איך מתרבה הטריגון הורוד?

מעט ידוע על הרבייה של המין, אך משוער כי הוא מתרבה בהשרצה כמו כל הבטאים שאינם תריסניות. הזכרים מגיעים לבגרות מינית ברוחב דיסק של כ-112 ס"מ, אך גודל הבגרות של הנקבות אינו ידוע. הגורים נולדים ברוחב דיסק של כ-30 ס"מ.

הטריגון הורוד נידוג גם באופן מכוון וגם כשלל לוואי ברחבי תפוצתו בשיטות דיג שונות. הוא מנוצל באופן מסחרי עבור בשרו, עורו (בעל ערך גבוה) וסחוסו. בשל העדפתו למים רדודים בקרבת החופים, הוא חשוף במיוחד לזיהום ולהתדרדרות בית הגידול.

בהיותו מין נדיר בים סוף, הופעתו בקבוצות בחוף הצפוני באילת תרמה להגדרה של החוף על ידי ארגון שימור הטבע העולמי (IUCN) כאזור חשוב לכרישים ובטאים (ISRA).

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.