תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

טחן עינוני

Ocellated eagle ray
Aetobatus ocellatus (Kuhl, 1823)

הטחן העינוני הוא בטאי מרשים ויפהפה, בעל דפוס מנוקד ייחודי, השוכן במים רדודים באזורי החוף ושוניות האלמוגים באוקיינוס השקט וההודי, וגם בים סוף. הוא ניזון בעיקר מחסרי חוליות ודגים קטנים ועולה כשלל מכוון וגם כשלל לוואי נפוץ בדיג ברחבי תפוצתו. בשפה העממית משפחת הטחניים ידועים גם בכינוי עטלף ים.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

טחנאים

משפחה

טחניים

סוג

טחן

מין

טחן עינוני

מצב שימור בים התיכון

מצב שימור עולמי

בסכנת הכחדה

info icon   מראה חיצוני

איך נראה טחן עינוני?

הטחן העינוני בעל דיסק רחב בצורת יהלום, שרוחבו גדול משמעותית מאורכו ויכול להגיע לרוחב של 3 מטרים. ראשו גדול ובולט עם אונה חרטומית ארוכה ומעוגלת. גבו בצבע חום-אפרפר כהה עד שחור עם נקודות או טבעות לבנות רבות, ואילו גחונו לבן עם שוליים כהים. זנבו דק וארוך (בין 2–2.5 פעמים רוחב הדיסק כשהוא אינו פגוע). בדרך כלל קיימים 1 או 2 קוצים חדים בבסיס הזנב, אך תועדו פרטים עם עד 5 קוצים.

איפה חי טחן עינוני?

מין זה נפוץ באזורים טרופיים וסובטרופיים מאוסטרליה ועד דרום אפריקה באוקיינוס השקט וההודי, כולל בים סוף ובים הערבי. הטחן העינוני ככל הנראה מעדיף מים חופיים רדודים ועד עומקים של כ-40 מטרים, לרוב סביב שוניות אלמוגים וקרקעיות חוליות, אך עשוי להיכנס גם לשפכי נהרות ויערות מנגרובים, ונצפה לעיתים גם במים פתוחים.

בעבר מין זה כונה טחן נקוד(Aetobatus narinari), אולם לאחר מחקר גנטי שנעשה על הסוג נמצא שהטחנים משתייכים לשני מינים שונים, כשהטחן הנקוד מאכלס את חופי האטלנטי ואילו המין הנוסף ייקרא טחן עינוני והינו הנפוץ באוקיינוס האינדו פאסיפי (מאוסטרליה עד ים סוף).

הטחן העינוני הוא בדרך כלל בודד (סוליטרי), אך הבוגרים לעיתים מתקבצים בקבוצות קטנות של שניים עד שישה פרטים. הוא שחיין אלגנטי, המזכיר ציפור במעופו, ואף מסוגל לקפוץ מעל פני המים. לעיתים קרובות הוא נצפה מחפש מזון באזורים של שפכי נהרות ובקרבה לאזורים עירוניים, כולל חופי רחצה ואזורי מים מזוהמים.

באילת, נצפים טחנים בוגרים בעיקר באביב, לפעמים אף ניצפים אירועי חיזור, וצעירים מופיעים בעונת הסתיו. בחוף הצפוני באילת ובקצאא תועדו פרטים צעירים לאורך חודשים רבים, ובקבוצות של עד 12 פרטים. בחוף הצפוני אף תועדו צעירים בגודל השרצה נכנסים ללגונה. עדויות אלו מרמזות על תפקודה של אילת, כקצה גבול תפוצה, ואיזור מוגן יחסית, כאזור אומנה למין, כך שהבוגרים מגיעים להשריץ ועוזבים חזרה לים הפתוח.

מה אוכל טחן עינוני?

הטחן העינוני ניזון בעיקר מחסרי חוליות שוכני קרקעית, כמו רכיכות, סרטנים, תולעים רב-זיפיות ותולעים שטוחות. הוא משתמש בלסתותיו החזקות כדי לרסק את קונכיות טרפו, ושיניו השטוחות מאפשרות לו לטחון את המזון ביעילות. בנוסף, הוא עשוי לאכול גם תמנונים ודגים קטנים.

איך מתרבה טחן עינוני?

הטחן העינוני מתרבה בהשרצה. גודל השגר בדרך כלל 1–4 גורים, אך יכול להגיע עד ל-10. רוחב הדיסק בהשרצה נע בין 17–50 ס"מ, עם שונות גבוהה בין הפרטים. תקופת ההיריון מוערכת לכ-12 חודשים, וייתכן שהרבייה אינה שנתית. הזכרים מגיעים לבגרות מינית כאשר רוחב הדיסק שלהם הוא כ-100–130 ס"מ, בעוד שהנקבות מגיעות לבגרות באורך גדול יותר, של כ-150–160 ס"מ.

מפגשים עם מין זה נחשבים לחוויה מרגשת עבור צוללים ושחיינים. הטחן העינוני אינו מהווה איום על בני אדם, למרות הקוצים הקיימים בבסיס זנבו, אך כמו כל חיית בר גדולה, יש לשמור על מרחק מכבד ולא לרדוף אחריו.

במקומות מסוימים בעולם, הטחן העינוני נידוג גם באופן מכוון לצורך שימוש בלוחיות הזימים שלו לקישוט ובשרו למאכל, והוא מהווה שלל לוואי נפוץ בדיג ברחבי תפוצתו.

בהתחשב ברמת הדיג האינטנסיבי והבלתי מנוהל ברוב תחום תפוצתו, בירידות מתועדות במגמות השלל, וכן בצמצום ניכר באוכלוסיותיו במספר אזורים, מוערך כי אוכלוסיית הטחן העינוני פחתה ב-50–79% בשלושת הדורות האחרונים (39 שנים). פעילויות דיג אלו, יחד עם אובדן בתי גידול וזיהום, מאיימים על הישרדותו ולפיכך, המין מסווג כמצוי בסכנת הכחדה.

החוף הצפוני באילת נמצא כאזור חשוב לרבייה של הטחן העינוני והוכרז על ידי ארגון שימור הטבע העולמי (IUCN) כאזור חשוב לכרישים ובטאים (ISRA).

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.