תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

טריגון אטלנטי

Marbled stingray
Dasyatis marmorata (Steindachner, 1899)

הטריגון האטלנטי הוא דג סחוס בינוני הנפוץ בים התיכון ובמזרח האוקיינוס האטלנטי, מאזור מרוקו ועד דרום אפריקה. בישראל ניתן למצוא אותו לאורך חופי הים התיכון, בעיקר בעונות האביב והסתיו, כאשר נצפות התקבצויות גדולות למטרות רבייה.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

טחנאים

משפחה

טריגוניים

סוג

Dasyatis

מין

טריגון אטלנטי

מצב שימור בים התיכון

חסר נתונים

מצב שימור עולמי

קרוב לסיכון

info icon   מראה חיצוני

איך נראה טריגון אטלנטי?

הטריגון האטלנטי בעל גוף בצורת מעוין מעוגל, עם חוטם קצר ובולט. גבו בצבע אפור-ירוק מעוטר בכתמים כחולים אפורים בדוגמת שיש, וצידו התחתון בהיר. זנבו דק ואורכו קצר מאורך הגוף, ובקרבת בסיסו קוץ משונן המכיל ארס. רוחבו המרבי של הטריגון האטלנטי יכול להגיע לכ-70 ס"מ.

איפה חי טריגון אטלנטי?

הטריגון האטלנטי נפוץ במזרח האוקיינוס האטלנטי, מאזור מרוקו ועד דרום אפריקה ותפוצתו בים התיכון מקוטעת. בישראל הוא נצפה לאורך חופי הים התיכון, בעיקר באביב ובסתיו בהתקבצויות גדולות של עשרות פרטים למטרות רבייה.

הטריגון האטלנטי נוטה להתחפר בכתמי חול בין סלעים. בעונות הרבייה, ניתן להבחין בנקבות הריוניות הנחות על קרקע חולית בין סלעים, חיזורים של זכרים סביב נקבות, ואזורים נפרדים של טריגונים צעירים. בעונות הרבייה זכרים נצפו שוחים לכיוון צוללנים באופן "מאיים", אך הטריגון האטלנטי אינו נחשב מסוכן לבני אדם.

מה אוכל טריגון אטלנטי?

הטריגון האטלנטי ניזון מחסרי חוליות ודגים קטנים המתגוררים בקרקעית החולית.

איך מתרבה טריגון אטלנטי?

הטריגון האטלנטי מתרבה בהשרצה ולאחר תקופת הריון של 2–4 חודשים, הנקבות משריצות גורים באורך של כ-16 ס"מ. מספר הגורים בכל השרצה אינו ודאי, אך מוערך כפחות מ-10.

הטריגון האטלנטי אינו מזיק לבני אדם, אך יש להיזהר בקרבתו בשל הקוץ הארסי בבסיס זנבו. מין זה אינו נידוג באופן מסחרי, אך נלכד לעיתים כשלל לוואי. בישראל, הטריגון האטלנטי מוגן, ויש לשחררו בעדינות חזרה למים אם נלכד בדיג.

טריגונים אטלנטיים נצפים לעיתים קרובות בצלילות לאורך חופי הים התיכון בישראל, והם בין המינים הנצפים ביותר במסגרת פרויקט התצפיות של כרישים בישראל.

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.