תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

טריגון נמרי

Leopard whipray
Himantura leoparda
(Manjaji-Matsumoto & Last, 2008)

הטריגון הנמרי הוא מין גדול של טריגון שוט, החי במים חופיים רדודים ברחבי האוקיינוס ההודי והשקט. הוא ידוע בדפוס חברבורות המתפתח עם הגיל, המזכיר את עורו של נמר, ומכאן שמו. מין זה, שתועד גם בים התיכון כמאגר לספסי, עומד בפני איומים משמעותיים מדיג ואובדן בתי גידול.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

טחנאים

משפחה

טריגוניים

סוג

Himantura

מין

טריגון נמרי

מצב שימור בים התיכון

לא הוערך

מצב שימור עולמי

בסכנת הכחדה

info icon   מראה חיצוני

איך נראה טריגון נמרי?

הטריגון הנמרי הוא מין גדול של טריגון שוט (whip rays), המאופיין בזנב שוט דק וארוך פי 1.5 מאורך גופו. הדיסק בצורת יהלום, רוחבו גדול יותר מאורכו וחוטמו משולש ורחב, כאשר קצהו יוצר אונה מחודדת ומובחנת.

בצעירים, הדיסק כמעט שווה באורכו וברוחבו. צבע גבם חום בהיר, מכוסה כתמים מצולעים חומים כהים אצל צעירים. בבוגרים, הדפוס משתנה, והכתמים מתפתחים לטבעות כהות עבות ולא סדירות, הדומות לחברבורות של נמר. הבטן לבנה, העיניים קטנות, וסנפירי האגן דקים.

הזנב של הצעירים כולל כתמים כהים בין הבסיס לקוץ הארסי (לרוב אחד). מעבר לקוץ, חלקו העליון של הזנב מפוספס בטבעות כהות ובהירות, בעוד חלקו הגחוני בהיר ואחיד. מין זה יכול להגיע לרוחב דיסק של עד 149 ס"מ ולאורך מרבי של 410 ס"מ, כולל הזנב.

מין דומה הוא הטריגון הנקוד (Himantura uarnak), הנפוץ גם הוא בים תיכון ובים סוף, אצלו הנקודות לא מתפתחות לחברבורות. מין נוסף הוא הטריגון הורוד (Pateobatis fai), הנמצא באילת, הדומה מאוד בצורתו אולם צבעו חלק מלבד כמה נקודות בודדות בקצוות הדיסק.

איפה חי טריגון נמרי?

הטריגון הנמרי נפוץ באוקיינוס השקט המערבי וההודי, מהחוף הדרום-מזרחי של אפריקה ועד ים סוף, כולל המפרץ הפרסי, ומזרחה עד הפיליפינים, פפואה גינאה החדשה ואוסטרליה. הוא נצפה גם צפונה עד איי ריוקיו שביפן, ובים התיכון משנת 2017, כמין פולש לספסי – כלומר, מהגר מים סוף.

בישראל טריגון זה נצפה באילת, בחוף הצפוני החולי, אולם מתועד פחות מהטריגון הנקוד. בים התיכון הטריגון הנמרי נצפה בכל החופים והוא הטריגון הנפוץ יותר מבין שני המינים.

מין זה חי במים חופיים רדודים ועל מדף היבשת, ומעדיף מצעים חוליים בעומקים של עד 81 מטרים לפחות.

מעט מאוד ידוע על אורח חייו של הטריגון הנמרי, שדומה מאוד לקרוב משפחתו, הטריגון הנקוד
(Himantura uarnak). למעשה, רק בשנת 2008 הוגדר הטריגון הנמרי כמין נפרד מבחינה מדעית.

בחוף הישראלי טריגונים נמריים מתקבצים בתחנות הכח בחדרה ובאשקלון למהלך החורף.

.

מה אוכל טריגון נמרי?

אף שהידע על הרגלי התזונה של המין מוגבל, נראה שהוא ניזון בעיקר מסרטנים ודגים קטנים.

איך מתרבה טריגון נמרי?

הטריגון הנמרי מתרבה בהשרצה. הזכרים מגיעים לבגרות מינית כאשר רוחב הדיסק שלהם נע בין 70–94 ס"מ, אצל הנקבות גודל הבגרות אינו ידוע.
הרבייה מתרחשת לאורך כל השנה, כאשר בכל שגר 1–7 גורים ברוחב של כ-20 ס"מ.

הטריגון הנמרי מתמודד עם איומים משמעותיים עקב דיג אינטנסיבי ואובדן בתי גידול.
בדרום-מזרח אסיה, רמות גבוהות של דיג בלתי מבוקר הובילו לירידה חדה באוכלוסיותיו.
באוסטרליה, שם הדיג מנוהל ומפוקח, האוכלוסיות נחשבות יציבות יותר.

התגברות לחץ הדיג והרס בתי הגידול, במיוחד באזורים חופיים רדודים, מהווים איום משמעותי. אובדן נרחב של יערות מנגרובים – כתוצאה מהתפשטות אזורי פיתוח עירוני, חוות גידול שרימפס וחקלאות – תועד באינדונזיה ובמלזיה, שם למעלה מ-30% משטחי המנגרובים נעלמו בין השנים 1980–2005.מין זה נלכד כשלל לוואי בדיג מכמורת, רשתות סבכה ורשתות עומק, דיג חכות ודיג חופי מסורתי, כאשר מרבית הפרטים שנלכדים נמכרים לשימוש מסחרי. בישראל הוא נתפס לעיתים בדיג רשתות ובדיג חכות מהחוף.

למרות שהארס של הטריגון הנמרי אינו קטלני, פגיעתו עשויה להיות חמורה, בהתאם למיקום הפציעה. הוא אינו נחשב לאגרסיבי, אך כמו כל חיית בר גדולה, יש לשמור ממנו מרחק מכבד.

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.