מחבטן הספירים
תוכן עניינים
מחבטן הספירים
Bluespotted ribbontail ray
Taeniura lymma (Fabricius, 1775)
מיון מדעי
ממלכה
בעלי חיים
מערכה
מיתרניים
מחלקה
דגי סחוס
סדרה
טחנאים
משפחה
טריגוניים
סוג
מחבטן
מין
מחבטן הספירים
מצב שימור בים התיכון
מצב שימור עולמי
ללא חשש
מראה חיצוני
איך נראה מחבטן הספירים?
מחבטן הספירים נחשב בטאי קטן יחסית. גופו, בצורת דיסק שטוח, בעל קוטר כ-35 ס"מ ואורכו הכולל מגיע לכ-70 ס"מ, כולל הזנב. עורו חלק ומכוסה קשקשים קטנים מאוד. גבו בגוון חום-אפרפר עד ירוק-זית, עם שוליים בהירים ונקודות כחולות בוהקות וצדו התחתון בהיר. הנקודות הכחולות – סימן ההיכר הבולט של המין – קטנות וצפופות יותר בצדי הגוף. סידורן ייחודי לכל פרט ומאפשר זיהוי אינדיבידואלי.
עיניו צהובות ומאחוריהן נמצאים פתחי הנשימה (ספירקולום), זימיו והפה ממוקמים בצדו התחתון ופיו מצויד בלוחיות שיניים המותאמות לכתישת טרף. זנבו, שאורכו עד פי 1.5 מאורך גופו, מעוטר בשני פסים כחולים בצדדיו. בחציו של הזנב ממוקמים שני קוצים המכילים ארס ובצידו התחתון מתחיל קפל עור דמוי נוצה בצבע כחול בוהק.
תפוצה
איפה חי מחבטן הספירים?
מחבטן הספירים נפוץ בסביבות שוניות אלמוגים ובאזורים חוליים. תפוצתו כוללת את האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט המערבי, והוא נפוץ גם בים האדום, כולל לאורך חופי אילת. המין מעדיף קרקעית חולית או משקעית בעומקים של עד 25 מטרים, שבהם הוא יכול להיטמן ולהסתתר.
באילת מחבטני ספירים נפוצים בעיקר באזור שונית האלמוגים לאורך החוף הדרומי ופחות בחוף הצפוני החולי. הם נצפים בקבוצות קטנות תחת סלעים לרוב באתרים קבועים.
התנהגות
מחבטן הספירים נע באמצעות תנועות גליות של סנפירי החזה ופעיל במיוחד בזמן הגאות, כשהוא עובר למים רדודים כדי לחפש מזון. בשפל הוא נוהג להסתתר בנקיקים שבשוניות האלמוגים, כאשר לעיתים קרובות זנבו הבולט מסגיר את מיקומו. הוא משתמש במערכת האלקטרורצפטורים שלו, הכוללת את אמפולות לורנציני, לאיתור טרף באמצעות שדות חשמליים, ולעיתים גם לזיהוי בני מינו. הוא נצפה לרוב לבדו או בקבוצות קטנות. כאשר הוא מאוים, הוא משתמש בקוצים הארסיים שעל זנבו להגנה. בקיץ נצפים לאורך החוף באילת פרטים קטנים במי אפסיים, וייתכן כי אלו פרטים צעירים המחפשים הגנה מטורפים במים המאוד רדודים.
פרוייקט ספוטד של עמותת "כרישים בישראל" התרכז במין זה על מנת לזהות פרטים באוכלוסייה ולעקוב אחרי תנועתם והתנהגות של המין. נמצא כי מחבטני ספירים אינם משנים כמעט את מיקומם. כל אחד מה35 פרטים שזוהו נצפו אך ורק באתר יחיד לאורך כל שנות המעקב (7 שנים במקסימום נכון ליום כתיבת המדריך).
תזונה
מה אוכל מחבטן הספירים?
מחבטן הספירים ניזון מתולעים, סרטנים, חסילונים ודגים קטנים.
רבייה
איך מתרבה מחבטן הספירים?
מחבטן הספירים מתרבה בהשרצה. בכל מחזור רבייה, הנקבה יכולה להשריץ עד 7 גורים חיים. עונת הרבייה מתרחשת בסוף האביב והקיץ, וההריון נמשך בין ארבעה חודשים לשנה.
מפגשים עם האדם
למרות תפוצתו הרחבה, מחבטן הספירים מושפע מפעילויות אנושיות כמו דיג למאכל, סחר לאקווריומים והסתבכות בציוד דיג. נוכחותו מושכת צוללנים ותיירים, והוא אחד המינים הנפוצים ביותר לצפייה בצלילות בים הסוף. למרות שאינו תוקפני, הוא יגן על עצמו אם יאויים ועקיצתו אינה קטלנית אך מכאיבה.
בשל קצב רבייה איטי ותקופת הריון ממושכת, המין נחשב פגיע לירידה באוכלוסיות עקב דיג יתר והרס בתי גידול עם זאת, הוא מהמינים היחידים בים סוף שאינו מוגדר בסיכון.
צילמתם כריש או בטאי?
אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!
הידעתם?
בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.
לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.
רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?