תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

כריש שחור-שוליים

Blacktip shark
Carcharhinus limbatus (Valenciennes, 1839)

הכריש שחור-השוליים הוא כריש בינוני בגודלו, הנפוץ במים טרופיים וממוזגים ברחבי העולם. על אף תפוצתו הרחבה, האוכלוסיות שלו מושפעות מלחץ דיג גובר, ולכן הוא מוגדר כמין פגיע.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

כרישאים

משפחה

כרישיים

סוג

כריש

מין

כריש שחור-שוליים

מצב שימור בים התיכון

מצב שימור עולמי

פגיע

info icon   מראה חיצוני

איך נראה כריש שחור-שוליים?

לכריש שחור-שוליים מבנה חזק ושרירי עם חרטום מוארך ומחודד. צבע גבו נע בין אפור כהה, כחול-אפרפר או ברונזה כהה, וגחונו לבן או צהבהב. סנפיריו מתאפיינים בקצוות כהים על סנפירי החזה, השת, הגב והזנב – סימן ההיכר שנתן לו את שמו, המופיע במיוחד אצל הצעירים ודוהה עם הגיל. אורכו הממוצע הוא כ-150 ס"מ, אך יכול להגיע עד 286 ס"מ.

איפה חי כריש שחור-שוליים?

הכריש שחור-השוליים בעל תפוצה עולמית רחבה, ונמצא באוקיינוסים האטלנטי, ההודי והשקט, כולל בים התיכון, המפרץ הפרסי וים סוף. הוא חי בעיקר באזורי חוף רדודים, בשפכי נהרות, לגונות, אזורי מנגרובים ושוניות אלמוגים, בעומקים של 0 עד 140 מטרים. הצעירים נוטים להתקרב לחופים ומשתמשים בהם כאזורי אומנה מוגנים.

לא קיים כמעט מידע על הנוכחות והמצב של כרישים ממין זה באילת.

הכריש שחור-השוליים שחיין פעיל ומהיר, ולעיתים קרובות נצפה בלהקות. קבוצות כרישים אלו נפרדות לעיתים לפי גיל ומין, כאשר נקבות הרות מבצעות נדידות עונתיות. בתחילת הקיץ מתקבצים הצעירים בלהקות גדולות, כנראה כהגנה מטורפים. מין זה נוטה לבצע קפיצות סיבוביות מרשימות מחוץ למים, לרוב במהלך ציד להקות דגים קטנים. פעילות הציד מגיעה לשיאה עם עלות השחר ובשעות הערב.

מה אוכל כריש שחור-שוליים?

כריש שחור-שוליים ניזון בעיקר מדגים, כרישים קטנים, בטאים, רכיכות וסרטנים.

איך מתרבה כריש שחור-שוליים?

הכריש מתרבה בהיריון שלייתי. כל הריון נמשך כ-10-12 חודשים, ובסיומו נולדים בין 1 ל-10 גורים (לרוב 4-7), שאורכם בלידה 38–72 ס"מ. נקבות בדרך כלל בוחרות באזורי אומנה רדודים. הבגרות המינית בזכרים היא באורך של 135-180 ס"מ ולנקבות 120-190 ס"מ. נצפה מקרה אחד של רביית בתולין בנקבה באקווריום בארה"ב.

פרטים קטנים של כריש-שחור שוליים נצפו מתקרבים לצוללנים, כנראה מתוך סקרנות, אך נותרו במרחק ולא התקרבו יתר על המידה. הם אינם נחשבים למסוכנים לאדם, אך דווחו מקרים נדירים של תקיפות בתגובה לגירוי או פרובוקציה. כריש שחור-שוליים נפוץ בקרב דייגי חופים, ומשמש בתעשיות המזון, העור ושמן הכבד, או נתפס כשלל לוואי. בארה"ב ובאוסטרליה נעשים מאמצים לשימור האוכלוסייה בשל קצב הריבוי האיטי של המין ופגיעותו ללחץ דיג.

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.