תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

טריזן צניני

Angular roughshark
Oxynotus centrina (Linnaeus, 1758)

הטריזן הצניני הוא כריש קטן שוכן מעמקים, מין זה נמצא בסכנת הכחדה חמורה בים התיכון.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

קוצנאים

משפחה

טריזניים

סוג

טריזן

מין

טריזן צניני

מצב שימור בים התיכון

בסכנת הכחדה חמורה

מצב שימור עולמי

בסכנת הכחדה

info icon   מראה חיצוני

איך נראה טריזן צניני?

הטריזן הצניני הוא כריש קטן בעל מבנה גוף רחב ושמנמן. חלקו התחתון שטוח יחסית, והוא בעל סנפיר גב ראשון רחב ומאסיבי, המעניק לו מראה משולש. סנפירי החזה קטנים וזנבו קצר עם אונות בשרניות. בבסיס שני סנפירי הגב מצויים קוצים קשיחים.

אורכו המירבי מגיע ל-150 ס"מ, אך בים התיכון אורכם של רוב הפרטים בדרך כלל מגיעים עד 80 ס"מ. עורם הגס והמחוספס מכוסה בקשקשים גדולים ורכסים מעוגלים מכוסים קשקשים מעל העיניים. עיניו גדולות ושחורות עם אישונים ירוקים בולטים. צבעו נע בין חום-אפור כהה לשחור, ולעיתים מופיעים כתמים כהים על הראש והצדדים של פריטים בוגרים.

איפה חי טריזן צניני?

הטריזן הצניני נפוץ במזרח האוקיינוס האטלנטי, מבריטניה בצפון ועד לדרום אפריקה בדרום, כולל בים התיכון. הוא חי בעומקים שבין 60–1,300 מטרים, בעיקר באזורים עם קרקעית בוצית או עשירה באצות גירניות, ושוהה לעיתים קרובות מתחת לעומק של 100 מטרים.

מעט ידוע על הטריזן הצניני וכיום לא קיימים מחקרים על התנהגותו.

מה אוכל טריזן צניני?

הטריזן הצניני ניזון בעיקר מחסרי חוליות שוכני קרקע, כולל תולעים, רכיכות וסרטנים. בנוסף מחקרים מציעים שיש להם העדפה לביצי כרישים של גלדנים (Scyliorhinus spp). ישנו אף דווח על טריזן שחי באקווריום שסירב לאכול כל דבר אחר מלבד ביצי גלדן.

איך מתרבה טריזן צניני?

הטריזן הצניני מתרבה בהשרצה. בכל השרצה 7–23 גורים, שאורכם 21–24 ס"מ.
הזכרים מגיעים לבגרות מינית באורך של כ-60 ס"מ, והנקבות באורך של כ-65 ס"מ.

הטריזן הצניני עולה לעיתים קרובות כשלל לוואי בדיג מכמורת ובמערכי קרסים, אך אין לו ערך מסחרי. דיווחים מצביעים על כך שבאזורים מסוימים בים התיכון נרשמה ירידה משמעותית באוכלוסיותיו, ובחלק מהמקומות הוא אף נעלם לחלוטין. ההערכה היא שאוכלוסיית הטריזן הצניני העולמית חוותה ירידה של 50–79% במהלך שלושת הדורות האחרונים (60 שנים).

בשנת 2017 וב- 2021 בהפלגות מחקר של אוניברסיטת חיפה התגלה מרבץ של ביצי גלדנים בשטח גלישת פלמחים. בין הביצים שחו כרישי טריזן שככל הנראה ניזונים מביצי הגלדן הרבות. בעקבות הגילוי זה, ותגליות נוספות חשובות באזור, ב-2022 הוגדר אזור גלישת פלמחים כשמורה ייחודית ראשונה מסוגה בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון. בנוסף, האתר בו נמצאו ביצי הגלדן זכה להגדרה "אזור חשוב לכרישים ובטאים" (ISRA-Important Shark and Ray Areas) ע"י צוות המומחים של ארגון שימור הטבע הבינלאומי (IUCN SSG Sharks specialist group).

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.