תוכן עניינים

איור: ©Marc Dando

תריסנית חוטמנית

Longnose skate
Dipturus oxyrinchus (Linnaeus, 1758)

התריסנית החוטמנית היא בטאי מטיל ביצים המאופיין בחרטום מוארך ומחודד המשמש לנבירה בחול לצורך איתור טרף. מין זה חי בעומקים גדולים ונפוץ בצפון מזרח האוקיינוס האטלנטי ובים התיכון.

מיון מדעי

ממלכה

בעלי חיים

מערכה

מיתרניים

מחלקה

דגי סחוס

סדרה

תריסנאים

משפחה

תריסניתיים

סוג

Dipturus

מין

תריסנית חוטמנית

מצב שימור בים התיכון

קרוב לסיכון

מצב שימור עולמי

ללא חשש

info icon   מראה חיצוני

איך נראית תריסנית חוטמנית?

התריסנית החוטמנית היא בטאי גדול שאורכו המרבי מגיע ל-150 ס"מ. סימן ההיכר העיקרי הוא חרטום ארוך במיוחד, המשמש לנבירה בחול ולחשיפת טרף. גופה בצורת דיסק משולש בצבע אפור-חום, וזנבה קצר מאורך הגוף וקוצני.

איפה חיה תריסנית חוטמנית?

התריסנית החוטמנית נפוצה בצפון מזרח האוקיינוס האטלנטי, מנורווגיה ועד סנגל, וגם בים התיכון. היא חיה בעומקים של 70–1,230 מטרים, לרוב בעומק של כ- 200 מטרים, על קרקעית חולית ולעיתים גם בסביבות סלעים.

בישראל, על פי סקרי המכמורת של הניטור הלאומי, היא מופיעה החל מעומק של 400 מטרים.

אין עדיין ידע על ההתנהגות של התריסנית החותמנית.

מה אוכלת תריסנית חוטמנית?

התריסנית החוטמנית ניזונה בעיקר מסילוניות, כמו דיונונים ותמנונים, וגם מסרטנים.

איך מתרבה תריסנית חוטמנית?

התריסנית החוטמנית מגיע לגודל רבייה באורך של כ-120 ס"מ ובדומה למינים אחרים במשפחת התריסניתיים, היא מטילה ביצים. בעונת הרבייה, באביב ובקיץ, הנקבות מטילות ביצים על קרקע חולית או בוצית. הביצים בצורה מלבנית, בעלות מעטפת בצבע חום-ירוק עם ארבע ”קרניים” המשמשות לחיבור למצע וזכו לכינוי "ארנקה של בת הים". הביצים של התריסנית החוטמנית גדולות במיוחד, באורך של 14–23 ס"מ, הגורים בוקעים באורך של כ-17 ס"מ.

התריסנית החוטמנית עולה לעיתים קרובות בשלל דיג ספינות מכמורת. באזורים מסוימים היא נחשבת בעלת ערך מסחרי, בעוד שבאזורים אחרים, כמו בישראל, אינה נתפסת באופן תדיר בשל עומקה הרב. בשל אורח חייה בעומקים גדולים, היא אינה נצפית על ידי צוללים ומשנרקלים.

פרוייקט גדול המובל על ידי ארגון Shark trust אוסף תצפיות של מעטפות ביצים מכל העולם ובכך לומד על תפוצת המינים ועונות הרבייה ובנוסף מכיר לציבור את בעלי החיים האלו. בישראל לא דווחו עדיין תצפיות של מעטפות הביצים במין זה ויתכן שאינן מגיעות עד לקו החוף.

צילמתם כריש או בטאי?

אז גם אתם יכולים להיות מדענים אזרחיים, הצטרפו לקבוצת הפייסבוק ודווחו לנו!

הידעתם?

בישראל כל דגי הסחוס (כרישים, בטאים וכימרות) מוגנים על פי חוק והפגיעה בהם אסורה. ב-50 השנה האחרונות נראות בכל העולם ירידות משמעותיות באוכלוסיות דגי הסחוס, כאשר מעל שליש מהמינים מוגדרים תחת סיכון להכחדה, בגלל אורך החיים הרגיש שלהם.

לכרישים תפקיד חשוב בשמירה על מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת ולכן קיים צורך לייעל את ההגנה עליהם, בעזרת אמנות בינלאומיות, מחקר מתמשך ויצירת מודעות ציבורית.

רוצים גם אתם לעזור לנו להמשיך במחקר ובייצור המודעות הציבורית?

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מלאו פרטיכם לקבלת העדכונים

מעביר לדף סליקה מאובטח...

ברק עזריאלי זהר

חבר וועד

ברק ביולוג ימי וממקימי העמותה. ברק החל את דרכו כמתנדב הבוחן את הופעת הגיטרנים הצעירים בחוף מעגן מיכאל. הוא המשיך את מחקרו בתואר שני באוניברסיטת חיפה והיה הראשון לתאר את אזור האומנה של הגיטרן האטלנטי בחופי ישראל.